24.10.2019
english
  אודות תובנות ומחקרים נלווים מחולל גרפים נתונים המחקר בתקשורת צור קשר  

אודות

אודות
אודות המחקר
אסטואר אלכסנדר בתקשורת
סרטון מערוץ 10 המציג את המחקר
נקודות דיגום שפך נחל אלכסנדר
נקודות דיגום שפך נחל תנינים
תובנות ומחקרים נלווים
מחולל גרפים
נתונים
המחקר בתקשורת
צור קשר

אודות המחקר

אנו חוקרים את אזור שפך נחל אלכסנדר והשפעתו על הים בכדי לתרום לקבלת החלטות מבוססת מדע אשר תסייע בשיקום הנחל ושיפכו. בכדי להחליט על צעדי מדיניות מושכלים יש צורך בהבנה עמוקה של הדינמיקה בנחל ובשיפכו ושל תהליכים ויחסי גומלין בין מרכיבי המערכת האקולוגית המורכבת ובין הנחל לים.
  

סרטון המתאר את המחקר ומטרותיו הופק עבור המרכז האקדמי רופין על ידי גדי אייזן מערוץ 10

המחקר הוצג במושב מיוחד בועידה השנתית למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה ביוני 2016. לקראת הועידה התפרסמה כתבה במאקו המתארת את המחקר.

נחלי החוף של ישראל היו מבתי הגידול היפים והחשובים של מישור החוף. תנופת הפיתוח והתיעוש של המאה האחרונה הפכה את רובם לתעלות שופכין מצחינות. בעשורים האחרונים מוקדשים מאמצים רבים לשיקום והבראת מערכות אלה. באזורי המפגש של הנחל עם הים, חודרים מי הים המלוחים והצפופים יותר אל תוך שפך הנחל למרחק של מספר ק"מ במעלה הנחל. במקביל, זורמים מעליהם מי הנחל המתוקים והקלים יותר, ומתפשטים למרחק רב אל תוך הים ובמעלה ובמורד החוף כשהם מפזרים בדרכם את החומרים שהם נושאים מהיבשה.

אזור זה, בו הנחל פוגש את הים, נקרא "אסטואר" (Estuary). האסטוארים מתאפיינים בשינויים חריפים בתנאים (מליחות, טמפרטורה, חמצן וכדומה) על פני מרחק קטן ולכן מציעים מגוון רב של בתי גידול בשטח מצומצם יחסית. לאסטוארים בעולם חשיבות אקולוגית וסביבתית רבה בהיותם אזורי שיקוע וסינון ביולוגי של מי הנחל ואזור קינון ומדגרה למינים רבים.

הלחץ האנתרופוגני (מעשי ידי אדם) על נחלי ישראל הוא מהגבוהים בעולם ומשלב הטייה של מרבית מי הנחלים והזרמת קולחין באיכויות שונות. גם המבנה המורפולוגי של שפכי הנחלים בישראל השתנה לבלי הכר. הנחלים תועלו ובתי הגידול המלווים שלהם, החשובים כל כך לתפקוד האסטוארים כאתרי שיקוע ועיבוד של תרומות יבשתיות נהרסו כליל. למשל, לאורך מרבית נחלי החוף בישראל ובמיוחד ליד שפכי הנחלים היו בעבר ביצות שיובשו ונוקזו.

לאורך מישור החוף של ישראל קיימים תשעה אסטוארים פעילים הממוקמים בלב (למשל הירקון והקישון), או בסמוך (למשל אלכסנדר ונעמן) למוקדי האוכלוסיה, וכולם משמשים גם כאתרי בילוי ונופש. למרות מיקומם המרכזי של האסטוארים, אופן תיפקודם והגורמים המשפיעים על איכות המים, בריאות המערכת האקולוגית ותיפקודה, ויחסי הגומלין עם הים הסמוך כמעט ולא נחקרו.

במטרה להבין את אופן התפקוד הפיסיקלי, הכימי, והביולוגי של המערכת והשפעתה על הים, אנו מודדים באופן רציף מאפיינים ביוטים וא-ביוטים של המים והסביבה. המחקר מתמקד בארבעה גורמי הפרעה עיקריים: עכירות, רמות חמצן נמוכות, רעלנים ומזהמים אורגאניים, ועומס נוטריינטים, תוך בחינת יחסי הגומלין בינהם והתהליכים האנתרופוגנים, הביולוגים, הכימיים, והפיסיקליים, השולטים בהם. 

באתר מוצגים הממצאים העקריים של מחקר ארוך טווח שמתבצע בבית הספר למדעי הים של המרכז האקדמי רופין בשיתוף חוקרים מהאוניברסיטה העברית ומכון וולקני.

הנתונים עומדים לרשות הציבור למטרות חינוך, מחקר, ושמירה על הטבע והסביבה.
כל שימוש מסחרי בנתונים אסור ללא קבלת רשות מראש ובכתב.
מדענים המבקשים להשתמש בנתונים בפרסומיהם, מתבקשים לצור קשר עם ד"ר סוארי לקבלת הנחיות לציטוט נאות.
אנו מודים למרכז האקדמי רופין ולנדיבותה של קרן פרטית על התמיכה במחקר ובהנגשת הנתונים לצבור. 

created by CYBERSERVE
2019 © כל הזכויות שמורות לבית-הספר למדעי הים, המרכז האקדמי רופין
טלפון ליצירת קשר: יאיר סוארי 052-8524520